19
קטע מפרוטוקול החקירה
של לנדאו, לב דוידוביץ׳.
מ־3 באוגוסט 1938.
לנדאו ל.ד., נולד ב־1908, יליד העיר באקו,
בן מהנדס, עובד חסר מפלגה,
יהודי, אזרח ברית המועצות, לפני מעצרו
פרופסור לפיזיקה, עובד מדעי בכיר
במכון לבעיות פיזיקליות של האקדמיה
למדעים של ברית המועצות.
שאלה: אנו מציעים לכם שוב למסור עדות
אמיתית בדבר פעילותכם
האנטי־סובייטית?
תשובה: אין לי מה להעיד.
שאלה: אנו מציגים לפניכם מסמך - טקסט של כרוז
אנטי־סובייטי בחתימת «הוועד המוסקבאי
של מפלגת הפועלים האנטי־פשיסטית».
האם הכתב הזה מוכר לכם? באיזו יד נכתב
הכרוז?
תשובה: כן, מוכר. זה כתב ידו של הפיזיקאי מ.א. קורץ,
שאני מכיר היטב.
שאלה: קורץ מעיד שהכרוז הנגד־מהפכני
נכתב על ידו, וטוען שאתם
אחד ממחברי המסמך האנטי־סובייטי הזה. אתם
עמ׳ 20
- 2 -
20
ועתה עוד תכחישו את האשמה שהוצגה
לפניכם?
תשובה: אני רואה שאין טעם להמשיך ולהכחיש
את חלקי בחיבור המסמך שהוצג
לפניי, מסמך נגד־מהפכני. ניסיתי להכחיש
את אשמתי, מתוך ביטחון שהמסמך הזה
לא היה ידוע לחקירה.
הכרוז האנטי־סובייטי שהוצג לפניי אכן
נכתב על ידי ועל ידי קורץ מ.א., חבר
בארגון הנגד־מהפכני שאליו השתייכתי
גם אני.
את הכרוז הזה התכוונו להעתיק ולהפיץ
בימי חגיגות האחד במאי במוסקבה בקרב
המפגינים.
שאלה: אילו קשרים אנטי־סובייטיים קשרתם
במכון?
תשובה: עד מהרה התקרבתי לעובדים המדעיים
של המכון, רוזנקביץ׳ ל.ו. וקורץ מ.א., שאותם
הכרתי עוד לפני חרקוב. אחר כך, על יסוד השקפות
אנטי־סובייטיות משותפות, התקרבנו אל העובדים
הבכירים של המכון, שובניקוב ל.ו. ווייסברג
א.ס. הפעילות האנטי־סובייטית של הקבוצה הזאת שלנו,
עמ׳ 21
- 3 -
21
בתחילה הצטמצמה, כמו גם בלנינגרד, למאבק
נגד העקרונות המרקסיסטיים במדע, נגד
המטריאליזם הדיאלקטי, לתעמולה בהרצאות של רעיונות
בורגניים והנחות, ולחינוך ברוח הזאת של דור
המדענים הבא.
נקודה חדשה הייתה שאלת היחס בין מדע
«טהור» למדע יישומי.
השאלה הזאת עלתה בחריפות רבה ב־1934, בקשר
לקביעת התוכניות וכיוון עבודת המכון - המוסד
הגדול ביותר בארץ למחקר מדעי
בתחום הפיזיקה. יצאנו כמתנגדים נחרצים
למיזוג, לקשר האורגני בין התיאוריה למעשה,
בין הפיזיקה הטהורה ליישומית, ותבענו עצמאות
מלאה של המדע «הטהור».
ובהמשך, כאשר [לא קריא] של הקבוצה שלנו עברה לפעולות
פעילות, נגד־מהפכניות, של חבלה, הפעולות
האלה כוסו בדגל המאבק למען «מדע טהור».
במסווה המאבק למען «מדע טהור» ביקשה הקבוצה
האנטי־סובייטית שלנו בכל דרך לנתק את התיאוריה מן
המעשה, דבר שלא רק בלם את התפתחות המדע
הסובייטי אלא גם גרר עמו, נוכח החשיבות היישומית
העצומה של הפיזיקה, עיכוב בהתפתחות כוחות
הייצור של ברית המועצות.
בתעמולה תחת דגל «המדע הטהור» של השקפות
בורגניות אנטי־סובייטיות בקרב הנוער הסטודנטיאלי,
סברנו שתעמולתנו תעורר שאיפה מיידית
של הנוער הלומד לפעילות אנטי־
עמ׳ 22
- 4 -
22
סובייטית.
שאלה: מתי אירע המעבר הזה של הקבוצה
לפעולות נגד־מהפכניות פעילות?
תשובה: ב־1935. עד אז כבר התגבשה במלואה
במכון קבוצה אנטי־סובייטית של פיזיקאים,
ובה אני - לנדאו ל.ד., רוזנקביץ׳, לב ויקטורוביץ׳,
בן אציל אישי, קורץ משה אברמוביץ׳,
שסולק פעמיים משורות הקומסומול, וייסברג
אלכסנדר סמיונוביץ׳, מומחה זר,
שובניקוב לב וסילייביץ׳, פרופסור במכון האוקראיני
הפיזיקלי־טכני, ואובריימוב איוואן וסילייביץ׳
(האחרון גויס לקבוצה על ידי שובניקוב).
בהתכנסנו מפעם לפעם איש בביתו של רעהו,
וגם במכון, בחדר העבודה שלי, דנו,
מעמדות נגד־מהפכניות, במצב בארץ, במדיניות
השלטון הסובייטי.
המעצרים וההוצאות להורג שבאו זמן קצר אחרי רצח ס.מ. קירוב
עוררו בחוגנו מרירות
ושאיפה להילחם ביתר פעילות נגד השלטון
הסובייטי.
בדוננו במצב בארץ טענו בדרך של השמצה
שו.ק.פ. (ב) התנוונה, שהשלטון
הסובייטי פועל לטובת קבוצה שלטת צרה
(קראנו לה «קליקה») ושמשימתנו - המשימה
עמ׳ 23
- 5 -
23
של האינטליגנציה המדעית הגבוהה היא הצטרפות
פעילה למאבק להפלת השיטה הסובייטית ולהקמת
מדינה מן הטיפוס הבורגני־דמוקרטי
את המסקנות האלה הסקנו, בין השאר, מכך
שהשלטון הסובייטי, כפי שטענתי בישיבות הקבוצה,
«מדכא אנשים חפים מפשע שאין להם
כל קשר לרצח קירוב».
שאלה: לא גיליתם במלואה את כל פעילות
החבלה שאתם ושותפיכם לדעה
פיתחתם במכון הפיזיקלי־טכני בחרקוב.
ספרו בפירוט אילו תחומים בדיוק
של העבודה המדעית היו מושא לפעולותיכם
העוינות?
תשובה: שובניקוב, וייסברג, רוזנקביץ׳, קורץ
היו קשורים במישרין למעבדות המכון. ידוע
לי שבשל פעילות החבלה שלהם
נותקה עבודת מעבדת גרעין האטום לחלוטין
מפתרון כל בעיה בעלת
משמעות מעשית, יישומית. האפשרויות לפתור
שורה של בעיות טכניות בעלות חשיבות עצומה לא
מומשו, למשל נושאים הקשורים במתחים
גבוהים ובמכשור מדידה.
עמ׳ 24
- 6 -
24
המעבדות, בהוציאן כספים של מיליונים, עבדו
בלי כל כיוון למסקנות בעלות אופי טכני
והגנתי.
מעבדת הטמפרטורות הנמוכות, בראשות שובניקוב,
היו לה כל האפשרויות לפתח בעיה חשובה
מאוד לתעשיית הארץ ולהגנתה: שימוש
רציונלי בגזי תנורי הקוק (הפרדת
ההליום) על ידי קירור עמוק של תערובת
הגז. שובניקוב, במסווה הדגל החביב עלינו,
דגל המאבק למען «מדע טהור», לא התיר את עבודת
המעבדה בכיוון הזה.
מעבדת ההתמרות היוניות הובאה
על ידי חברי קבוצתנו לידי התמוטטות גמורה,
ועובדים מדעיים מוכשרים, ז׳לכובסקי, פוגאסאנוב
ואחרים, פוטרו מן המכון.
גם מעבדת האפקט הפוטואלקטרי הובאה לאותו
מצב.
זה מה שהספיקה לבצע הקבוצה
האנטי־סובייטית שלנו ב־1935-36. זמן קצר אחר כך עברנו, קורץ ואני,
למוסקבה.
שאלה: ספרו את כל הנסיבות שבהן
נכתב הכרוז הנגד־מהפכני?
עמ׳ 25
- 7 -
25
תשובה: באחת הפגישות עם קורץ אצלי
בדירה, זה היה באמצע אפריל 1935, שבנו
ודנו בדרכים אפשריות לפעולה פעילה
נגד השלטון הסובייטי. קורץ אמר שהד
פוליטי גדול הייתה נותנת הופעה גלויה
בקריאה אל האוכלוסייה נגד «משטר הטרור שמנהל
השלטון», ושהופעה כזאת, בצורת
כרוז, נוח היה לתזמן לימי
האחד במאי.
תחילה התייחסתי בשלילה להצעה הזאת
והבעתי חשש שצורה כזאת של פעילות אנטי־סובייטית
מסוכנת מדי. ואולם עם זה
הסכמתי עם קורץ שדיברסיה פוליטית
כזאת הייתה עושה רושם גדול ויכולה הייתה לתת
תוצאה מעשית לא מבוטלת.
קורץ הגן על הצעתו, ונימק
את כדאיותה בכך שהוצאת כרוז תסייע
לאיחוד הכוחות האנטי־סובייטיים, שכן תראה
שלמרות הדיכוי ההמוני קיימים ופועלים
כוח מאורגן המכין את הפלת השלטון
הסובייטי.
משסיכמנו עקרונית שאת הכרוז
נוציא, ניגשנו לביצוע התכנית
הזאת...
עמ׳ 26
- 8 -
26
שאלה: מי עוד, מלבדכם ומלבד קורץ, שותף
בתוכנית להוצאת הכרוז?
תשובה: אני לא שיתפתי איש. קורץ היה צריך לבחור
מבצעים טכניים להעתקה ולהפצה
של הכרוז, אבל את מי בדיוק בחר
איני יודע.
שאלה: מתי, היכן ובאיזו מסגרת נכתב
טקסט הכרוז?
תשובה: את טקסט הכרוז חיברו קורץ ואני, ב־23
באפריל, אצלי בדירה.
כשניגשנו לחיבור הטקסט, נשאלה
לפנינו השאלה מאילו עמדות פוליטיות לצאת,
בשם איזה כיוון פוליטי לפנות
אל האוכלוסייה.
קורץ פיתח את ההשקפה הבאה, שאני
הסכמתי לה:
לצאת מעמדות נגד־מהפכניות גלויות,
לצדד במישרין במשטר הקפיטליסטי, יהיה טיפשי
וחסר שחר. תעמולה כזאת אינה יכולה לקוות
אפילו להצלחה הקלה ביותר בארץ.
אין גם טעם לכתוב כרוז בשם ארגון ימני
עמ׳ 27
- 9 -
27
או טרוצקיסטי: גם הימין וגם הטרוצקיסטים נחשפו
[לא קריא] והוכפשו עד תום בעיני העם, כסוכנים
של הפשיזם, כמרגלים.
אולם הכרחי בהחלט שהכרוז
ייצא בשם כוח מאורגן כלשהו, המעמיד
את עצמו «משמאל» מול המשטר הסובייטי. הכדאי ביותר
לתת לכרוז נימה אנטי־פשיסטית כלפי חוץ,
ולראות באירועים המתרחשים בארץ - ריסוק
המחתרת הנגד־מהפכנית - שיטות פשיסטיות
של שלטון, תוצאה של התנוונות פשיסטית של הצמרת
הסובייטית. מכאן הסיסמה של הפלת השלטון
הסובייטי יכלה להיראות כסיסמה של הצלת הארץ מן הסכנה
הפשיסטית.
מתוך ההנחות האלה חיבר קורץ את טקסט
הכרוז, ואני ערכתי אותו.
על סמך אותם שיקולים, שפורטו למעלה, החלטנו
להוציא את הכרוז הזה בשם «הוועד המוסקבאי
של מפלגת הפועלים האנטי־פשיסטית».
קורץ הודיע לי שהוא נוטל על עצמו ויוכל
להבטיח את הטכניקה של ההעתקה וההפצה של הכרוז
בקרב מפגיני האחד במאי.
קורץ שאל אם עליי לדעת את שמות המבצעים
הטכניים של העניין הזה. עניתי שלמען
הקונספירציה מוטב שלא אדע את השמות
של המבצעים.
עמ׳ 28
- 10 -
28
קורץ הסכים לכך ולא מסר לי
שום שם.
כך לא הכרתי איש מן המשתתפים האחרים
בדיברסיה הפוליטית הזאת.
נאמן למקור:
מיופה כוח אופרטיבי, מדור 3, מחלקה 2 של הג.או.ג.ב.
לויטננט לביטחון המדינה:
[חותמת]
[חתימה] (מוראשקין)
הטקסט הועתק מתצלומי התיק. מילים שלא פוענחו מסומנות [לא קריא]. במקום שהעמוד חיוור מדי, נותר רק התצלום.