ראשי
HE

לידיד

לפ.פרוקופוב

ביצוע מוזיקלי

לא אם אחת נשאה אותך ואותי,

לא אחות אחת אהבה אותנו,-

אז איזה כוח שטני

איחה אותך ואותי לנצח,

יקירי, חברי ואחי.

האם זה שאני ואתה יחד

היינו כאן, על קצה החיים,

האם זה שאל המוות, כמו אל כלה,

הבטנו יחד בעיניים

כמו אל כלה חיכינו אל מותנו.

האם זה שסופות שלג זדוניות

סימאו את ערפול העיניים הישנות,

האם זה שעל מיטה אחת

מענפי אשוחית דוקרנית וקשה

נרדמנו אני ואתה לא פעם.

אנו יודעים איך הרעב חונק בשתיקה

רצון, זיכרון, יושר ואהבה,

אנו יודעים איך הצמא מייבש את הגרון, -

בשיעול ירקנו את הנשמה

ועם הנשמה ירקנו דם.

אך יהיו העננים אשר רבצו,

גם אם יחתכו את גורלנו לגזרים,-

אף על פי כן,- לא יכולנו שלא לחשוב,

בקדחת מחשבה משתוללת

בערה בנו רוח שאינה כבה.

מאות שנים הלהבה הזאת אינה כבה,

ומאירה את דרך הצלב של הזמנים.

רבים מן המתים ומן שלא נולדו איתנו

הלהבה הזאת הלחימה לסגסוגת אחת,

מחשבות רבות, נשמות, רעיונות, שמות…

מחר תיסע קרוב יותר אל השמש

ואולי, בשבילך הגורל,

או מה שמניע את חיינו,

ישחיל שרשרת של ימים שמחים

וימחה מעל הפנים את תו העבד.

רק את הידידות השנים לא יגברו,

בין שתשמח על כך ובין שלא,-

משום שהכוח אינו ניתן להריסה,

שלכד אותך איתי לאחד,

יקירי , חברי ואחי.

6 במרץ 1946

מכים בפסי ברזל ארוכיםאל התוכן