ראשי
HE

מי אשם?

י.י.פ-ו-ב-ו.

ביצוע מוזיקלי

את אשמה, או אני אשם?

לבך, או ראשי?

שמח אני שאת נוסעת, או לא שמח?

את אשמה, או אני אשם?

***

הרי לא תשכחי את הפגישות האלה,

את הערב האוקראיני הרך והחמים,

את המגל הקטן של הירח, את נרות הכוכבים הזעירים,

את ידייך, את שפתייך, את כתפייך…

אמרת, מסתירה את הדאגה:

« אהובי! הנה היא, הנה אני!

שדי תחת ידך.

אהוב, מדוע אין אני כולי שלך?»

רבות, אה רבות, הדרכים בעולם.

את האושר להבין, לאחוז לא יכולתי.

האם השטן בילבל אותי, או האל –

רק אותך שמרתי לאחר מכן.

כסופה הסתערה שנת השמונה־עשרה

אל העיר , אל הכפר, אל המכרות , אל בית החרושת,-

הסופה נשאה אותי למעלה, קדימה.

ראיתי את לנין…מקרוב…כך הנה…

עיני איליץ׳ , קצת מכווצות, בערמה:

« ובכן , בחור, לך לעבוד בצ׳קה.

לב נאמן, היד איתנה,

כאן, בחור, לפי שעה אתה נחוץ לנו.»

מיד אל הכפר שלחתי מכתב קטן

לידה באה, מסתירה את פניה:

« יקירי! אתה חי!...רק… אתה רואה – טבעת.

יקירי! רומיתי בידי נבל.

הוא אמר שאתה כבר אינך.

יקירי! חיכיתי לך כל כך הרבה שנים!

טעיתי רק ביום…גרמתי צרות…

אהוב, התסלח? התסלח , אורי?

לא אמרתי דבר, דבר,

רק… ערפל כיסה את העיניים.

רק…דמעה נשרה מן העיניים.

רק… לקחתי אותך אל התחנה.

את אשמה, או אני אשם?

הרכבת הלכה, -לא תשיב לאחור.

רק על הפסים האופנים דופקים:

מי־זה אשם, אשם, אשם?

1938

אל התוכן