ראשי
HE

מכתב עשירי

...מז׳וג - העיר איבנובו 26.4.45.

יום טוב, שורה!

אשם אני, כמובן, לפניכם, אבל כנראה מכתבי שנשלח בפברואר אבד אי־שם, שאם לא כן ההפסקה לא הייתה ארוכה כל כך. מכל מקום אין זה תירוץ. גם אין זה תירוץ שבחודשים האחרונים אני עובד הרבה מאוד.עכשיו, מלבד עבודת מזכירות אצל הרופא הראשי( עכשיו עזבתי את המעבדה המדעית - המחקרית לחקר מחלות של חוסר ויטמינים) ומעט עבודה מדעית־סטטיסטית, עליי גם לקחת חלק מסוים בעבודת הריפוי. חוץ מזה אני מתכונן למבחנים לאח רפואי, וגם נסחפתי לעבודה בחוג הדרמה ( זה לעת זקנה!) אני מסתובב במלוא המתח כל היום, מ־5 בבוקר עד 11 בערב...

בריאותי אינה טובה,ולא רעה.אני אוכל באופן נאה יחסית, וגם אבי, הנוטל משלו, מספק לי דבר־מה. הוא חזר לחרקוב ושוב עובד בבית מלאכה לשעונים, אבל הבריאות שלו נעשתה גרועה לאין שיעור, וגם העיניים מפריעות לעבודה. אמא בחיים, אבל הזדקנה מאוד. היא גרה עם ילדיה של טניה בקזחסטן. טניה בחזית. רב־סרן.נפצעה. ליפא וארקדי עובדים בסראטוב, אבל מצבם רע מאוד. אבל על כל פנים אושר גדול שכולם בחיים. על גאלוצ׳קה איני יודע דבר, אם היא בחיים והיכן. את כותבת שמצבכם החומרי הוטב עכשיו, אבל איך ולמה אינך כותבת.אני מבקש ממך מאוד, כתבי על כך ביתר פירוט, כתבי היכן וכמי את עובדת , אם אמך בחיים, היכן האחים. אותה הכללה ברשימה לשחרור מוקדם, שעליה כתבתי לך אשתקד, לא נתנה כל תוצאה. על מה לקוות עכשיו, איני יודע. אלא אם כן סיום המלחמה יביא דבר־מה... אם ייפול לידך, שלחי לי אי אלה מחזות טובים.מוטב קלאסיים. וחבילות, לא בשום, אל תשלחי, מוטב שתעשי דבר־מה לעצמך ולאירוצ׳קה.

מכתב תשיעיאל התוכן