ראשי
HE

חקירה מ־15 ביוני 1938

עמודים: 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56

עמ׳ 29

עמ׳ 29

קריאת התצלום אינה ודאית במקומות. בדקו מול התצלום.

29 פרוטוקול חקירה של קורץ משה אברמוביץ׳ מיום «16» ביולי 1938. קורץ משה אברמוביץ׳, 1908 נולד, יליד העיר סבסטופול, חסר מפלגה, סולק פעמיים [לא קריא] מן הקומסומול, לפני המעצר דו- צנט לפיזיקה במכון הפדגו- גי במוסקבה. שאלה: בחקירה הקודמת הודית באש- מתך בכך שעד יום המעצר נאבקת באופן פעיל נגד השלטון הסובייטי. במה באופן ממשי התבטאה הנגד־מהפכנית שלך הפעילות? תשובה: הרשה לי תחילה לעמוד על השאלה בידי מי וכיצד נמשךתי לעבודה נגד־מהפכ- נית. שאלה: טוב, התחל בזה. תשובה: בעבודתי במכון הפיזיקלי־טכני בחרקוב מראשית 1930 הכרתי שם ועד מהרה התקרבתי אל שורת מנהיגים מדעיים בעלי הלך רוח נגד־מהפכני של המכון: לייפונסקי, אובריימוב, לנדאו, רוזנקביץ׳ ל.ו., גורסקי, [לא קריא] ל.ד. ועם [לא קריא] מומחים זרים — וייסברג, רוזמן מ.ז., רוזמן ו.פ. והאוטרמנס. [לא קריא]

עמ׳ 30

עמ׳ 30

קריאת התצלום אינה ודאית במקומות. בדקו מול התצלום.

30 - 2 - התקרבתי במיוחד ונפגשתי לעיתים קרובות עם לנדאו, שובניקוב ווייסברג. שיחותיהם של האנשים האלה בנוכחותי הסתכמו ב־ טענות דיבה, שקו המפלגה והממש- לה בענייני מדע שגוי ושנגד הקו הזה יש להילחם. ברוב המקרים בשיחות כאלה מביקורת הקו של המפלגה והממשלה בענייני מדע עבר- נו לביקורת צעדי השלטון הסובייטי בכל תחומי משק העם של הארץ. בהדרגה, בהשפעת האנשים האלה, התגבשו גם מצבי הרוח וההשקפות האנטי־סובייטיים שלי עצמי. עד מהרה, בערך בסוף מאי 1935, הקבוצה הזאת מ־ ביקורת אנטי־סובייטית של צעדי המפלגה והממשלה עברה להתנגדות מעשית לצע- דים האלה, דבר שהתבטא באופן ממשי במאבק פעיל נגד העבודות הטכניות והביטחוניות שהתנהלו ב- מכון על פי משימת הממשלה. כל פעילותה של הקבוצה הזאת כוונה לפי- רוק המכון, לשיבוש עבודות שהייתה להן חשיבות גדולה לבנייה ולהגנת הארץ. בזמן הזה כבר עמדתי איתן על עמדות אנטי־סובייטיות [לא קריא]

עמ׳ 31

עמ׳ 31

קריאת התצלום אינה ודאית במקומות. בדקו מול התצלום.

31 - 3 - [לא קריא]עמדות ולכן לנדאו הציע לי לקחת ח- לק בעבודה הנגד־מהפכנית הזאת, ועל כך נתתי את הסכמתי. כך לפעילות אנטי־סובייטית פעילה הצטרפתי באביב 1936. שאלה: זה אינו נכון. אל דרך המאבק הנגד־מהפכ- ני נגד המדינה הסובייטית עלית זמן רב לפני 1935, ועל כך עליך לספר ביושר. תשובה: אני מכחיש זאת. לפני 1935 פעילות אנטי־סובייטית לא ניהלתי. עם זאת עלי לומר שמצבי רוח מסדר אנטי־סובייטי ואי־שביעות רצון משורת צעדים של המפלגה ושל הממשלה היו לי. דווקא הנסיבה הזאת הייתה העילה להת- קרבותי אל האנשים האלה, ולאחר מכן גם לכניסה לקבוצה האנטי־סובייטית. שאלה: אילו מטרות רדפה הקבוצה האנטי־סובייטית שלך, בשיבשה את העבודות הטכניות והביטחוניות בפיזיקלי־ טכני במכון? תשובה: במשכו אותי לפעילות אנטי־סובייטית, לנדאו תחילה הסתיר ממני את העובדה שהקבוצה הזאת אורגנה בידי סוכן הביון הגרמני וייסברג ו־ שכל פעילות החבלה שלהם ובייחוד [לא קריא]

עמ׳ 32

עמ׳ 32

קריאת התצלום אינה ודאית במקומות. בדקו מול התצלום.

32 - 4 - בשיבוש עבודות הביטחון נוהלה על פי משימה ישירה של הביון הגרמני וכוונה ליצירת בתוך הארץ תנאים נוחים להגש- מה מוצלחת בידי גרמניה של שאיפות ההתערבות שלה. הנסיבה הזאת נודעה לי מאו- חר יותר במקצת, בערך בחודש מאי 1935. שאלה: ממי נודע לך על כך? תשובה: על כך נודע לי ממשתתף ב- קבוצה האנטי־סובייטית שלנו פומין ו., פיזיקאי, עובד מד- עי של המכון הפיזיקלי־טכני בחרקוב. שאלה: כיצד התקיימה פגישתך עם פומין? מה נודע לך ממנו על משימות הקבוצה האנטי־סובייטית שאליה נמשכת [לא קריא]? תשובה: פומין גר במסדרון אחד עמי ול- כן נפגשתי עמו לעיתים קרובות. בימים הראשונים של מאי 1935, אחרי משחק טניס, פומין הזמין אותי אליו. בתחילה שוחחנו על נושאים צדדיים שונים, נגענו גם במצב במכון ובקשר לכך הו- עלו שאלות של פעילות החבל- ה שהתנהלה במכון. פומין — אני זוכר, שאל אותי אם שוחחתי עם [לא קריא]

עמ׳ 33

עמ׳ 33

קריאת התצלום אינה ודאית במקומות. בדקו מול התצלום.

33 - 5 - שובניקוב או וייסברג בעניין עבודת המכון הפיזיקלי־ט- כני ואילו משימות הם הציבו ל- פניי. ביודעי משובניקוב שלפומין ידועים מצבי הרוח האנטי־סובייטיים שלי ויחסי אל המאורג- נת במכון הקבוצה הנגד־מהפכנית, סברתי שאפשר ונחוץ לדבר בגילוי לב עם פומין. שיחה גלויה עם פומין עניינה אותי גם משום שדברים אחדים לא היו ברורים לי. אמרתי אז לפומין שעל פי הצעת שובניקוב החלטתי לקחת חלק בפעילות אנטי־סובייטית; ב- זאת הנחתי אותי השאיפה להילחם נגד הקו הבולשביקי במדע, להילחם נגד הגישה המרקסיסטית למדע שנוקטים הבולשביקים, ובינתיים במעשה זה הוביל לעבודת חבלה דיברסיו- נית גלויה ולפירוק גלוי של המכון. זה באור כזה, העירתי לפומין, לא נת- פס לי. לאחר ששמע אותי פומין הצהיר: «ומה חשבת, להילחם בבולשביקים במלים יפות? משימתנו היא לפגוע בצעדי המפלגה באותו מגזר שבו אתה ואני עובדים, כלומר בתחום המדע, ואת זה אפשר לעשות רק בדרך של התנג- [לא קריא]

עמ׳ 34

עמ׳ 34

קריאת התצלום אינה ודאית במקומות. בדקו מול התצלום.

34 - 6 - דות לצעדים האלה, בדרך של ערעור אמון העוב- דים במדיניות המפלגה». ובהמשך פומין הצהיר בפניי: «איש אינו בכוח גורר אותך, מרצונך הבעת הסכמה לעבוד עם איתנו, לסגת לא נרשה לך. משניטל הראש, על השערות אין בוכים, או שתעבוד, או שאתך עלולות לקרות אי־נעימויות». אחר כך, באותה שיחה עצמה, פומין, בהביאו שורת טענות דיב- ה, הוכיח לי שכביכול לא רק המדע אלא כל עם ברית המועצות סובל בגלל [לא קריא] מדיניות של השלטון הסובייטי». «ואם אנחנו אתך — האנשים המתקדמים של הארץ, — אמר פומין, נוסיף להתייחס באדישות לגחמות מנהיגי המפלגה והממשלה הסובייטית, אז כולנו נוסיף להיות מדוכאים». יש לומר שעם נימוקי פומין הייתי תמים דעים. חלקתי את השקפתו ובעצמי הבעתי את יחסי הזדוני למדיניות השלטון הסובייטי. כאשר כתוצאה מכך נוכח פומין שאני נוטה לקחת חלק במאבק נגד השלטון הסובייטי בכל האמצעים והדרכים הוא סיפר לי שוייסברג, שהיה אחד המארגנים והמנהיגים של [לא קריא]

עמ׳ 35

עמ׳ 35

קריאת התצלום אינה ודאית במקומות. בדקו מול התצלום.

35 - 7 - הקבוצה האנטי־סובייטית שלנו, קשור עם חוגי טרוצקיסטים בחוץ לארץ ו[לא קריא] לברית המועצות בידי הביון הגרמני עם המשימה לארגן ריגול וחבלה עבודה. אז גם פומין הציב לפניי גם משימות מסוימות. שאלה: המשימות האלה הסתכמו בכך שהיה עליך להצטרף לעבודת ריגול־חבלה פעילה. נכון? תשובה: כן, זה נכון. שאלה: נתת לפומין הסכמה לעלות על דרך הב- גידה ולעבוד לטובת הביון הגרמני? תשובה: כן, הסכמתי לקחת חלק בעבודת חבלה שעד אותו זמן כבר ניהלה קבוצתנו. הסכמתי משום שהמשכתי להישאר על עמדות עוינות לשלטון הסובייטי ומשום שעד אותו זמן כבר הייתי קשור קשר הדוק עם האנשים שמניתי לעיל בעבודה נגד־מהפכנית ומוצא אחר לא היה לי. לסגת היה בלתי אפשרי, ולומר את האמת, גם לא רציתי בכך. שאלה: אילו משימות ממשיות נתן לך פומין בעבודה אנטי־סובייטית?

עמ׳ 36

עמ׳ 36

קריאת התצלום אינה ודאית במקומות. בדקו מול התצלום.

36 - 8 - תשובה: משימות ממשיות בעבודה אנטי־סובייטית פומין לא נתן לי, וקיבלתי אותן אישית מן המנ- היג של קבוצתנו — וייסברג. שאלה: מתי וכיצד זה קרה. אילו משימות נתן לך וייסברג? תשובה: באותו יום או ביום שלמחרת, בדיוק איני זוכר, נפגשתי עם וייסברג. הוא, בהיותו כבר מיוד- ע לשיחתי ערב קודם עם פומין, אמר שהוא זה שב- יקש מפומין לדבר עמי בעניין השתתפותי הפעילה בקבוצה האנטי־סובייטית שבראשה עמד ו- אישר את כוונתי לשתף עמו פעולה לטובת הביון הגר- מני. וייסברג הטיל עליי אז לעבד אנשים ברוח אנטי־ סובייטית ולמשוך לפעילות חתרנית אנשים הידועים לי, מבין העובדים המדעיים. על כל האנשים שאותרו כך וייסברג ביקש ממני ליידע אותו. הבנתי אז את וייסברג כך, שמו- טל עליי הברור והגיוס של קאדרים לעבודת ריגול ודי- ברסיה. שאלה: איך התייחסת אל המשימה הבוגד- נית הזאת של וייסברג?

עמ׳ 37

עמ׳ 37
37 - 9 - תשובה: ככל שיכולתי, התייחסתי ביושר אל אותן משימות שקיבלתי מוייסברג. אני ביררתי ושלחתי את האנשים הדרושים לעבודת ריגול והר- ס. עד הזמן הזה כוננתי קשר אנטי־סובייטי עם טיסה ו.ו. ואח׳ עובדים מדעיים של מכון חרקוב הפיזיקלי־טכני, לנדאו ופומרנצ׳וק ו. עליהם סיפרתי לוייסברג בפירוט כדי שהוא ישתמש בהם בעבודת ריגול וחבלה. שאלה: אתה אפוא מודה שב־1935 הצטרפת לקבוצת החבלה האנטי־סובייטית של עובדים מדעיים במכון הפיזיקלי־טכני בחרקוב, שנוצרה בידי סוכן הביון הגרמני - וייסברג. לקחת על פי משימותיו חלק בשיבוש עבודות שהייתה להן חשיבות משקית־לאומית וביטחונית גדו- לה ושאף עבודת החבלה־הדיברסיה של קבוצתך נוהלה על פי משימה ישירה של הביון הגרמני. תשובה: כן, אני מודה בזה. שאלה: אז ספר על אותה פעילות חבלה מעשית שניהלה קבוצתך בכללה ואתה אישית, בפרט. תשובה: לעיל כבר אמרתי שהחבלה ב- מכון נפרשה על ידינו בעיקר בתחום קורץ

עמ׳ 38

עמ׳ 38
38 - 10 - המדעים הטכניים והיישומיים, שנועדו לפתור שו- רה שלמה של בעיות מדעיות שיש להן חשיבות עצומה לתעשייה ולהגנת הארץ. החבלה הזאת נוהלה על ידינו במסווה של מאבק בעד «מדע טהור». הפעילות המדעית של המכון כוו- נה על ידינו במודע כך שניתק את המכון מ- פיתוח מדעי של נושאים טכניים ויישומיים. בדרך זו השגנו שיבוש של משימות מיוח. בעלות או- פי ביטחוני. לאותן מטרות עצמן, על פי משימת וייסברג, ארג- נו רדיפה שיטתית של העובדים המדעיים של ה- מכון שעסקו בנושאים ביטחוניים וטכניים. בדרך זו ניסינו לסלק וסילקנו מן המ- כון את העובדים המדעיים ואת המומחים המסוגלים והישרים ביותר שעבדו בתחום הנושאים הטכניים והבי- טחוניים. שאלה: מעניין אותנו לא דיבור כללי על חב- לה, אלא עובדות ממשיות של פעילותך החתר- נית. על כך ספר לנו. תשובה: חבלה גדולה בוצעה על ידינו ב- עניין חקר גרעין האטום, שהביאה נזק חומרי קורץ

עמ׳ 39

עמ׳ 39
39 - 11 - [בשוליים] גדולה מכה למדינה [נמחק: בסכום של לא פחות מ־[לא קריא] מיליון רובל] [לא קריא] ושעיכבה את העבודה המדעית והמחקרית ב- תחום הזה לשורת שנים. המתקן למתח גבוה שהיה במעבדה לחקר גרעין האטום במתח של עד [נמחק: [לא קריא]] [לא קריא] - שהבטיח ניהול שורת עבודות בתחום חקר פיזיקת הגרעין, נהרס על ידינו במתכוון. מחולל הדחפים שנבנה זמן קצר לאחר מכן [נמחק: במתח של [לא קריא]] [לא קריא] הובא אף הוא על ידינו למצב בלתי כשיר. חבלה בידי קבוצתנו נוהלה באותו זמן גם בקו הכשרת הקאדרים המדעיים. ציוד יקר שנרכש בחוץ לארץ לא נוצל, שכן שיבשנו במודע את ההכ- שרה של המומחים המתאימים. ניהל את פעילות החבלה הזאת אובריימוב, משתתף בקבוצה האנטי־סובייטית שלנו, שעבד אז כמנהל המכון. עוזריו הקרובים ביותר בעניין זה היו העובדים המדעיים סינלניקוב ק.ד. וולטר א.ק. בידי מהנדס של המכון הפיזיקלי־טכני בחרקוב סטרלניקוב הומצאה שפופרת רנטגן בעו- צמה גדולה (בערך פי 10 חזקה מן הקיימת). קורץ

עמ׳ 40

עמ׳ 40
40 - 12 - ההמצאה הזאת נתנה אפשרות לגלות פג- מים במתכות ולחקור ברנטגן את המבנים של מתכות, דבר שיש לו חשיבות גדולה לתעשיית בניית המכונות ולתעשייה הביטחונית. בהנחותינו מן השאיפה בכל מחיר לשב- ש עבודה מסוג זה, ארגנו נגד סטרלניקו ו רדיפה גדולה וגירשנו אותו מן המכון. לעובד המדעי של המכון ריאבינין, שבאופן מעשי פתר את בעיית השימוש בנחושת [נמחק: [לא קריא]] [לא קריא] ב- תור דלק למנועי־אוויר, בידי וייסברג, לנדאו, רוזנקביץ׳ ואני נוצרו תנאי עבודה כאלה ב- מכון שהוא נאלץ לנטוש את המכון. כתוצאה מפעולותינו הפליליות נותרה בלתי גמו- רה עבודה של ריאבינין חשובה מאוד להגנת הארץ לאחר עזיבתו את המכון, העבודה הרצינית הזאת הוק- פאה. קשה לי עכשיו להיזכר בכל עובדות פעילות החב- לה המעשית שלנו. עם זאת עלי לומר ש- עובדות כאלה היו רבות. כך למשל רדפנו וניהלנו מאבק עקשני נגד פרופ׳ סלוצקין, שעסק בנושאים ביטחוניים. לשם יצירת מצבי רוח לא בריאים בקרב העובדים המדעיים של המכון שעסקו בשאלות ביטחון ו- נושאים טכניים, ניסינו לא פעם באופן חומרי לפגוע בהם, בהשיגנו הורדת שכר להם, לנו קורץ

עמ׳ 41

עמ׳ 41
41 - 13 - כביכול כעובדים מדעיים נחותים. משתתפי קבוצתנו חנקו את היוזמה של אותם עוב- דים של המכ׳ שניסו להעמיד על פסים מעשיים עבודות טכניות וביטחוניות. עובדים מדעיים שהגנו על ההכרח לעסוק לא רק בתאוריה מופשטת אלא גם בבעיות מעש- יות סולקו על ידינו בכל דרך אפשרית מן המכ׳. כך ניסינו לטפח באופן מלאכותי אי־שביעות רצון בקרב עוב- דים בעלי הלך רוח סובייטי של המכון הפיזיקלי־טכנולוגי בחרקוב. לצד פעולות החבלה האלה שלנו פרשנו עבודה גדולה של משיכת אנטי־סוב- ייטים המפגינים את עצמם עובדים מדעיים של המכ׳ אל פעי לות הארגון שלנו. כך עלה בידינו לקחת תחת השפעתנו ולמשוך לפעילות אנטי־סובייטית את העובדים המדעיים של המכ׳ הפיזיקלי־טכני בחרקוב ליפ- שיץ, אחיעזר, פומרנצ׳וק ובריליאנטוב. בקשר לפיטורים מן האוניברסיטה על הח- דרת עמדות בורגניות של חבר הארגון שלנו לנדאו, האנשים האלה, לאחר שעובדו על ידינו בהתאם, הגישו הצהרה קולקטיבית בדרישה להחזי- ר לכיסא של לנדאו, באיימם במקרה ההפוך ב- עזיבה של המכון. קורץ

עמ׳ 42

עמ׳ 42
42 - 14 - שאלה: מה היה תפקידך האישי ב- כל עבודת החבלה האנטי־סובייטית הזאת. ספר על עצמך, מה עשית אתה אישית כמשתתף ב- כנופיה הפלילית הזאת? תשובה: בכל הפשעים האלה לקחתי חלק פעיל. כך לצד שאר משתתפי הקבוצה האנטי־סובייטית שלנו לקחתי חלק ברדיפה ובגירוש מן המכון של מומחים ישרים שניהלו עבודות ביטחון רציניות, במטרה לשבש את העבודות האלה. אני הוא שהעליתי את ההצעה ועיבדתי את תוכנית הקיצוץ של השכר לעובדים מדעיים שעבדו על נושאים ביטחוניים, במטרה להוריד את עניינם ב- עבודות האלה. לקחתי חלק כמעט בכל ההתכנסויות הבלתי חוקיות של משתתפי קבוצת החבלה האנטי־סובייטית שלנו, שהתקיימו בדירות של שובניקוב ולנדאו, וא- שר בהן נדונו שאלות של פרישת פעולות החבלה על ידינו. מלבד זה, על פי משימת וייסברג, ניהלתי עבודה של איתור אנשים בעלי הלך רוח אנטי־סובייטי בקרב הסטו- דנטים והעובדים המדעיים של המכון כדי למשוך אותם לפעילות חבלה. פעילותי האנטי־סובייטית בהמשך הו- פרעה, - אמנם זמנית, - על ידי מעצרי בנובמבר 1935. קורץ

עמ׳ 43

עמ׳ 43
43 - 15 - שאלה: בידי מי ועל מה נעצרת? תשובה: נעצרתי בחרקוב בידי הנ.ק.ו.ד. של אוקראינה, בנו- במבר 1935. הוצג לי אישום בניהול תעמולה אנטי־סובייטית בהתנגדות ובשיבוש של אלה שהתנהלו במכון עבודות ביטחון. בחקירה לא מסרתי שום עדות ולא הסגרתי איש משותפיי. כתוצאה מכך, לאחר שישבתי במעצר יותר משלושה חודשים נידוןתי ל- שנה וחצי של מחנה ריכוז, אבל לנדאו הודות לבקשה נמרצת בעדי באוגוסט 1936 גזר הדין הזה בוטל והתיק נסגר. לאחר השחרור נותרתי בלי עבודה, שכן מן המכון פוטרתי. עצם עובדת המעצר אילצה אותי לנהוג ביתר זהירות, ולכן באספות כלליות חדלתי להשתתף וקיימתי קשר כמעט בלע- די עם שובניקוב ולנדאו, בלי להיכנס לעבודה בלתי חו- קית פעילה. בערך באותו זמן פוטר לנדאו מחרקוב [נמחק: המכון הפיזיקלי־טכני] האוניברסיטה בקשר עם הופעתו הנגד־מהפכנית נגד יישום המטריאליזם הדיאל- קטי במדע ובפרט בפיזיקה. בקשר לאירוע הזה שובניקוב ולנדאו הת- סיסו להופעה אנטי־סובייטית את העוב- דים המדעיים של המכון ליפשיץ, אחיעזר, פומרנצ׳וק ובריליאנטה - [בשוליים] [לא קריא] קורץ

עמ׳ 44

עמ׳ 44
44 - 16 - טובה, בהטוותם אותם להגשת הצהרה קולקטיבית על עזיבה מן המכון לאות מחאה נגד פיטורי לנדאו. אישית הייתי נגד ההפגנה האנטי־סובייטית הזאת, בראותי בה צעד מסוכן מדי, שעלול לה- וביל לכישלון כל ענייננו. בזה עבודתי הנגד־מהפכנית באוקראינה בעצם נסתיימה, שכן זמן קצר לאחר מכן עברתי למוסקבה. שאלה: מתי בדיוק ובקשר למה עברת למוסקבה? תשובה: כבר אמרתי שלקראת סוף 1936 ולתחילת 1937 אני [נמחק: ולנדאו] נותרנו בלי עבודה ובחרקוב אנחנו [בשוליים] [לא קריא] מצאנו את עצמנו במידה ידועה פגו- עים מבחינה פוליטית. ועד הזמן הזה באוקראינה, כמו גם ב- ברית כולה, עלתה במידה ניכרת ערנותן של מפלגתיות ו- ארגונים סובייטיים, שהחלו להתנקות במרץ מ- אויבי המפלגה והשלטון הסובייטי. בדוני עם לנדאו את מה שנוצר סביבנו, את המצ- ב, באנו לכלל מסקנה שלנו / לי ולנדאו / כדאי לעזוב את אוקראינה. לנדאו התכוון לנסוע למוסקבה, שם הוא סבר, בעזרת הפרופסור קפיצה, שעמו הוא היה קורץ

עמ׳ 45

עמ׳ 45
45 - 17 - מכיר, להסתדר בעבודה במכון לבעיות פיזיק- ליות של האקדמיה למדעים. עד מהרה לנדאו עזב את אוקראינה וא- כן הסתדר בעבודה במכון שבראשו עמד קפיצה. אחר כך לנדאו הציע לי לבוא למוסקבה אחריו. על השיחה הזאת עם לנדאו הודעתי לוייסברג; האח- רון תמך בהצעת לנדאו. «בחרקוב, אמר ויי- סברג, מסוכן לך עכשיו להישאר, ובשמירתך יש לי עניין. סע למוסקבה, הסתדר בעבו- דה, רכוש מכרים, ולאחר זמן־מה אני אודיע לך על עצמי». השיחה הזאת הכריעה את שאלת המעבר שלי. ב־11 בפבר- ואר 1937 הגעתי למוסקבה. בעזרת לנדאו ורומ- ר - פרופסור [לא קריא] (עם האחרון הייתי באותו זמן כבר מכיר דרך לנדאו) הסתדרתי בעבודה במגזר ההתכתבות של המכון הפדגוגי במוסקבה. שאלה: עם מי כוננת קשר אנטי־סובייטי ב- מוסקבה? תשובה: תחילה קשריי במוסקבה הצטמצמו רק לפגישות עם לנדאו ורומר. האחרון, כפי שהתבר- ר משורת שיחות עמו, אף הוא היה מלא עוינות כלפי המפלגה והשלטון הסובייטי. קורץ

עמ׳ 46

עמ׳ 46
46 - 18 - התחלנו להיפגש לעיתים קרובות בדירות של לנדאו ושל רומר. כאן בחוג שלנו הכפפנו במרירות לביקורת חריפה מעמדות נגד־מהפכניות את הצע- דים ואת מדיניות המפלגה. לעיתים קרובות במיוחד והרבה דיברנו על המעצרים שהתחוללו. את ריסוק המחתרת הנגד־מהפכ- נית בידי גופי השלטון הסובייטי תיארנו כטרור של המפלגה נגד בעלי דעה אחרת, טענו בדרך של דיבה שבארץ שורר טרור, המתנהל לטובת קבוצה שלטת צ- רה /אמרנו קליקה/ של אנשים. בבחינת המאורעות בארץ מן העמדות הנגד־מהפכ- ניות האלה הוצאנו דיבה בצורה השפלה ביותר על מנהיגי המפלגה והממשלה. לנדאו, למשל, טען שלממשלה לא נותר שום בסיס חברתי, שהיא מחזיקה מעמד רק בעזרת הנ.ק.ו.ד. רומר, בדברו במרירות על הנהגת המפלגה, לקח תחת הגנה את אויבי העם שנחשפו. הוא אמר: «לא ייתכן שאחוז גדול כל כך היה, חב- רים של הוועד המרכזי ושל עובדי מפלגה מנהיגים נמצאו מרגלים; כל זה רק מסווה, ולמעשה נעצרו לוחמים ואנשים מסורים». שאלה: - לא [לא קריא] הדיבות שלך על המפלגה מעניינות אותנו אלא פעילותך הפלילית המעשית הפעי- קורץ

עמ׳ 47

עמ׳ 47
47 - 19 - לות. על כך ספר. תשובה: - כבר אמרתי שמחרקוב ביקשתי לעזוב בקשר למצב שנוצר שם סביבי, שלא שלל מעצר שני שלי. הייתי בטו- ח שעל ידכם בחשד ושאני נמצא במעקב. בצאתי למוסקבה עדיין לא היו לי תוכניות מסוימות של פעילות אנטי־סובייטית נוספת. עם זאת עלי לומר שממחשבת המשך המאבק נגד המפלגה והשלטון הסובייטי לא נרתעתי; לכך דחפה אותי מרירותי, שנאתי אל הסדר הסובייטי. מלבד זאת, לפעילות פלילית נוספת דחף אותי הקשר שלא פסק עם וייסברג, כלומר עם הביון הגרמני, שנציגו הוא היה. לעיל העדתי שוייסברג הציע לי להסת- דר במוסקבה, לרכוש קשרים חדשים, ולאחר מכן הוא יודיע לי על עצמו. שאלה: - לאחר המעבר למוסקבה נפגשת עם וייסברג? תשובה: - מרגע בואי מחרקוב למוסקבה, אני את וייסברג לא ראיתי עוד, אבל בשמו עמי פעמיים פומין יצר קשר. קורץ

עמ׳ 48

עמ׳ 48
48 - 20 - שאלה: לאיזו מטרה בא פומין למוסקבה? על מה שוחחת עמו? תשובה: רציתי תחילה לספר על שורה של נסיבות שקדמו לפגישותיי עם פומין. העניין הוא שבקחתי חלק בהתכנסויות נגד־מהפכ- ניות בדירות של לנדאו ורומר, שעליהן לעיל דיברתי, הנחתי את עצמי מהוראות וייסברג על אית- ור במוסקבה של אנשים בעלי הלך רוח אנטי־סובייטי ועל עיב- ודם בהתאם כדי למשוך אותם לפעילות אנטי־ סובייטית פעילה. האדם הראשון שעליו עצרתי את תשומת לבי היה רומר. זה היה אדם בעל השקפת עולם פשיסטית מגובשת מוכן לכל פעולה עוינת נ- גד השלטון הסובייטי. עד מהרה אני ולנדאו התחלנו למשוך אל האנטי־סוב- ייטיות ההתכנסויות שלנו את אלה שעברו עד אז למוסקבה, ליפ- שיץ ופומרנצ׳וק (עליהם דיברתי לעיל). ביוני 1937 כוננתי קשר אנטי־סובייטי עם הפרופסור לפיזיקה ברונשטיין מטביי פטרוביץ׳, ה- גר דרך קבע בלנינגרד. עם ברונשטיין הכרתי בדירתו של רומר. הוא לא פעם נכח ולקח חלק ב- שיחותינו הנגד־מהפכניות. מצבי רוחו היו אף הם אנטי־סובייטיים בגלוי. בערך באותו זמן חידשתי את הקשר עם קורץ

עמ׳ 49

עמ׳ 49
49 - 21 - מרגוליס ל.ס., עיתונאית. את האחרונה אני מכיר מ־1920 מן העיר סימפרופול. מרגוליס הלכה ברצון לשיחות אנטי־סובייטיות עם י. המעצר שבא זמן קצר לאחר מכן של אביה ושל [בשוליים] אמה המריר אותה מאוד. בנסיבה הזאת השתמשתי ו- התחלתי לגדל בה שנאה אל מנהיגי המפלגה והממשלה. כתוצאה מעיבוד זה שלי מרגוליס עמדה במלואה על עמדות אנטי־סובייטיות ואני ראיתי אותה מוכנה במלואה לפעילות נגד־מהפכנית. בדירת מרגוליס נפגשתי עם ברונשטיין, שעליו כבר דיברתי לעיל. כמו כן הכרתי את פארטשניקובה, קצר- נית של העיתון «טרוד», חמלניצקי ו[לא קריא] - עיתונ- אי, שביקרו לעיתים קרובות אצל מרגוליס. את האנשים האלה חקרתי, התבוננתי בהם. כך את דירת מרגוליס ואת קשריה ניצלתי ל- לימוד, לברור ולעיבוד של האנשים שעניינו אותי. שאלה: אתה מתחמק מתשובה לשאלה שהוצגה לך. לאיזו מטרה יצר פומין קשר עמך ב- מוסקבה? על מה שוחחת עמו? תשובה: אני עובר לזה. ביוני 1937 פומין קורץ

עמ׳ 50

עמ׳ 50
50 - 22 - יצר עמי קשר במוסקבה. הפגישות התקיימו במ- כון לבעיות פיזיקליות. הוא - פומין התעניין - מה מצבי במוסקבה ואילו חדשות יש לי. סיפרתי לו על האירוע שלי, שקרו ב- משך הזמן הזה, נתתי אפיון מפורט של כל מכריי החדשים. מפומין נודע לי שוייסברג נעצר. ב- ספרו על כך הוא - פומין הצהיר שהנסיבה הזאת אין היא צריכה בשום פנים להשתקף על עבודתנו האנטי־סובייטית בהמשך. בלי לתת לי הפעם שום משימות מיוחדות חדשות, פומין הציע לי להוסיף לאתר ולקשור קשרים בקרב אנשים אנטי־סובייטיים בחוגים המדעיים של מוסקבה. את ההוראות האלה של וייסברג ושל פומין גם הוצאתי אל הפועל. שאלה: מתי נפגשת שוב עם פומין? תשובה: - בסתיו 1937. הפגישה הזאת התקיי- מה, כמו הראשונה, במכון לבעיות פיזיקליות. בפגישה הזאת אמר לי פומין שהביון הגרמני מתעניין בפרופ׳ רומר, שהוחלט למשוך אותו לעבודת ריגול. שאלה: - אילו הנחיות ממשיות נתן פומין לך אישית בעבודה אנטי־סובייטית? קורץ

עמ׳ 51

עמ׳ 51
51 - 23 - תשובה: - פומין הציב אז לפניי את השאלה של ארגון דיברסיה פוליטית. שאלה: - על איזו דיברסיה פוליטית היה הדיבור? תשובה: - פומין אמר שרצוי מאוד לח- בר ולשכפל כרוז אנטי־סובייטי, [לא קריא] הפצתו ו[לא קריא] על מהפכניים [לא קריא]. «אתה מבין, - אמר פומין, - עכשיו חשוב מאוד להראות שלמרות כל הדיכויים, למרות ריסוק חסר תקדים של כל היסודות העוינים לסדר הסובייטי, - בארץ מוסיפים להתקיים כוחות הנ- לחמים באופן פעיל נגד השלטון הסובייטי. עצם ההוצאה ההמונית של כרוז כזה יכולה למלא תפקיד חיובי מאוד בעניין הרמת הרוח וההפ- עלה של הממורמרים ושל הנפגעים בידי השלטון הסובייטי. «העיתונות הסובייטית - המשיך פומין - מודי- עה לעיתים קרובות על הפצת כרוזים קומוניס- טיים בגרמניה, ולכן הביון הגרמני, כמשקל נגד לזה, מעוניין עד מאוד בארגון הופעות אנטי־קומוניסטיות בברית המועצות, ובפרט בהפצה ב- ברית המועצות של כרוזים אנטי־סובייטיים. פומין לא נתן לי הנחיות ממשיות על הצורה והתו- כן של כרוז כזה, והניח לי חופש פע- ולה בעניין הזה. עם זאת הדגיש שהכרוז חייב לבקר את מדיניות המפלגה והממשלה לא מעמדות פשיסטיות, אלא «משמאל». קורץ

עמ׳ 52

עמ׳ 52
52 - 24 - כיוון כזה של הכרוזים נכפה על ידי ההכר- ח תחילה להסוות את מעורריה האמיתיים, כלומר של הביון הגרמני, ושנית, תעמולה ישירה למען הפשיזם לא יכלה [לא קריא] ולא הייתה מוצאת יחס או- הד בקרב העמלים. בערך כעבור 2-3 שבועות נודע לי שפומין נ- עצר. הנסיבה הזאת לזמן־מה הוציאה אותי מן המסילה, ובכל יום התחלתי לצפות למעצר. עם זאת הזמן עבר ואיש לא הטריד אותי. הבנתי ש- פומין לא הסגיר אותי ונרגעתי. יחסי העוין לכל מה שסובייטי, מרי- רותי נגד הנהגת המפלגה והממשלה, ולבסוף עצם ההיגיון של המאבק דחפו אותי הלאה לפעולות נגד־מהפכניות פעילות. התחלתי לחזור אל המחשבה על הוצאת כרוז אנטי־סובייטי. שקלתי את נוסח תוכן הכרוזים ונת- קלתי בקשיים גדולים. הכרוז היה צריך לקרוא למאבק נגד המפלגה והשלטון הסובייטי, היה צריך לצדד בשי- קום הקפיטליזם, הפשיזם, אבל בגלוי תחת סיס- מאות כאלה להוציא כרוז היה חסר טעם. תעמולות עירומות כאלה למען שיקום הקפיטליזם, למען הפשיזם, מטבע הדברים לא יכלו להיות להן שום הצלחה בארץ הסובייטית. קורץ

עמ׳ 53

עמ׳ 53
53 - 25 - לכתוב כרוז בשם ארגון ימני־טרוצקיס- טי אף לזה לא היה שום טעם, שכן עד הזמן הזה גם הימנים וגם הטרוצקיסטים נחשפו ולב- סוף הוכפשו בעיני העם הסובייטי, כעוזרי הפשיזם, כמרגלים. לאחר ששקלתי את כל הנסיבות האלה החלטתי בכרוז לאפיין בדרך של דיבה את המאורעות המתרחשים ב- ארץ, כלומר את ריסוק המחתרת הנגד־מהפכנית, - כשיטות פשיסטיות של ניהול הארץ ותחת הסיסמה של מאבק נגד הפשיזם לקרוא לעם להפלת השל- טון הסובייטי, ואת הכרוז הזה התכוונתי לה- פיץ בשם מה שנקרא «הוועד המוסק- באי של מפלגת הפועלים האנטי־פשיסטית». משעמדתי על הגרסה הזאת החלטתי למשוך לעניין הזה, כלומר להוצאת כרוז אנטי־סובייטי, את לנדאו. שאלה: - ומשכת? תשובה: - כן. שאלה: - איך זה קרה? תשובה: - באמצע אפריל 1938 /את התאריך במדויק איני זוכר/ הצעתי ללנדאו לקחת חלק בהוצאה של כרוז נגד־מהפכני לחגיגות האחד במאי. בלי להתנגד עקרונית לכרוז כזה, בהס- כימי שצעד כזה, כהפצה המו- קורץ

עמ׳ 54

עמ׳ 54
54 - 26 - נית של כרוז אנטי־סובייטי ב־1938 היה גורם רציני מאוד במאבק הנגד־מהפכ- ני נגד השלטון הסובייטי, לנדאו בכל זאת בתחי- לה התייחס בשלילה להצעתי, בראותו את ענייני בתנאים של אז הרפתקה שעלולה להביא אותנו לכישלון. בשיחה על כך לנדאו פיתח תפיסה נגד־מהפכ- נית של דיבה שלפיה הבולשביקים בג- דו במהפכה ושעכשיו צריך להמתין עד שגל הטרור ישכך, ולאחר מכן יהיה צריך להתחיל להתכונן לסיבוב השני של המאבק למען הסוציאליזם, שי- בוא לא לפני 15-16 שנים. שאלה: - האם לנדאו ידע על קשרך עם הביון הגרמני? האם ידע שהוצאת הכרוז הכנת על פי משימת הביון הזה? תשובה: - על כך לא דיברתי עם לנדאו. שאלה: - לעיל העדת שלנדאו עוד ב- אוקראינה לקח חלק בפעילות החתרנית של הקבוצה האנטי־ סובייטית שלך, שנוצרה בידי סוכן הביון הגר- מני. וכי אתם, כמשתתפי קבוצה אנטי־סובייטית אחת, לא דיברתם עמו על השאלה הזאת? תשובה: - לנדאו אכן היה משתתף ב- קבוצת החבלה האנטי־סובייטית שלנו. לצד האח- רים ועמי הוא ניהל עבודה חתרנית פעילה, בחב- קורץ

עמ׳ 55

עמ׳ 55
55 - 27 - לה שיבש עבודות בעלות חשיבות תעשייתית וביטחו- נית. לנדאו גם לאחר בואו למוסקבה הוסיף להי- שאר על עמדות נגד־מהפכניות, אבל בכל זאת על קשר הריגול שלי עם וייסברג ופומין ועל המשימות שהם נתנו לי לא דיברתי עם לנדאו. אני מניח שלנדאו יכול היה להיות עמם בקשר רי- גול, אבל לטעון זאת איני יכול. שאלה: - לנדאו, כפי שהעדת, רק תחילה התייחס בשלילה להוצאת כרוז אנטי־סובייטי. ואיך היה בהמשך. האם הסכים להצעתך? תשובה: שכנעתי את לנדאו בכדאיות ההוצאה של כרוז כזה. הוא הסכים לקחת חלק בחי- בור נוסח הכרוז, אולם סירב להשתתפות מעשית בצעדים של שכפול והפ- צה שלו. ב־23 באפריל 1938 באתי אל לנדאו כדי סופית לגבש את נוסח הכרוז. שם אצל לנדאו כתבתי בטיוטה את תוכן הכרוז; בזה הצ- עתי להכניס דרישות לחנינה פוליטית מיידית, להפסקת הטרור ולחיסול בתי דין צבאיים [לא קריא]. לנדאו לא הסכים לזה, בהצהירו אין טעם להציג דרישות נפרדות, שכן השיטה הסובייטית פגומה, הוא הציע לא- פיין באופן המתאים /בדרך של דיבה/ את ההנה- קורץ

עמ׳ 56

עמ׳ 56
56 - 28 - גה של המפלגה והממשלה ולתת הערכה של המצב הפנימי בארץ. וכך גם עשינו. שאלה: - מוצגת לפניך העתקה של כרוז אנטי־סובייטי . האם תוכנו מוכר לך? תשובה: - כן, מוכר. המסמך האנטי־סו- בייטי שהוצג לי הוא בתוכנו העתק מדויק של אותו כרוז אנטי־סובייטי שטיוטתו נכתבה על ידי במו ידי בנוכחות לנדאו ו- שאותו היה אמור להפיץ בשם מה ש- נקרא «הוועד המוסקבאי [נמחק: האנטי־פשיסטית] [לא קריא] של מפלגת הפועלים». [נמחק: [לא קריא]] [לא קריא] עלי להודות שלהוצאת הכרוז הזה הכול כבר הוכן על ידינו ורק המעצר שלי מנע את הגשמת המזימות האלה שלנו לטו- בת הפשיסטים הגרמנים, אשר להם אני ושותפיי שירתו במשך שורת שנים. הפרוטוקול נרשם מפי נכון, על ידי נקרא - קורץ. קורץ חקר: קצין מבצעים של המדור ה־3 של המחלקה ה־4 של המנהלה ה־1 של הנ.ק.ו.ד. סגן משנה לביטחון המדינה [לא קריא] /[לא קריא]/

הטקסט הועתק מתצלומי התיק. מילים שלא פוענחו מסומנות [לא קריא]. במקום שהעמוד חיוור מדי, נותר רק התצלום.

למעלה