ראשי
HE

«בית הבובות»

נ.ג.

ביצוע מוזיקלי

כמה מוכר לי המחזה הזה

בקריאה של מערכה אחת:

מערכה שלישית של «בית הבובות»

והראשונה של יגוני.

לעתים החיים חדים,

חדים מן המחזה הטוב ביותר…

ואוסלו הישנה נשטפת

על לנינגרד של ימינו.

אה, תורוולד הלמר! בגזר דין

הורס לעד את חיינו,

גם לי אמרה נורה בלהט:

«איני אוהבת אותך עוד».

חמש מילים, סטילט אכזר,

ננעצו בחזה הרועד.

ועד היום את הרגע הזה

איני יכול להיזכר בו בלי כאב!

אתה, הלמר, נפלת על הברכיים,

יד מכסה על הפה הצועק.

עקבת אחר הצל הדק , השביר

והקשבת לחבטת השער.

ואני התלוצצתי בחיוך עוקצני

על כאבי הזועם,

בצחוק קראתי לנורה «אוכלת אדם»

וקראתי לה סיפורים בקול,

רק כדי שלא תהיה תוכחה

במקום שתוכחה לא תועיל…

הזוכרת את הערב הזה, נורה?

הזוכרת, נורה, את הלילה הזה?

וליד הספה הישנה

בכיתי כל הלילה לפנייך,

לא על סיפור של מופסאן,

אלא על גורלי החולה.

אך בבוקר הלכת בגאווה,

אחרי שאמרת לתורוולד ולי

שתחיו לבדך ליד פיורד

בצד הפטרוגרדי.

בוא, ידיד הלמר! יגוננו

כבל אותנו חזק זה אל זה.

בוא, נדבר על נורה,

שהלכה אל הפיורד שמעבר לנייבה.

17 ביולי 1946

עייפתיאל התוכן