ראשי
HE

מה שיהיה

ס.ר.

ביצוע מוזיקלי

כשהשחר, אחרי שצבע על הכוכבים,

יטביע בחלון עץ אשוח,

כשאוויר קריר ורענן

יקיף את המיטה החמה,

אני, אחרי שעזבתי את החלומות בשלווה,

בעיניים מלאות אהבה,

אראה את עורפך הרך

ואת כתפייך הנפלאות.

אבל לא אפריע לך

ורק בחשאי, כמו בחלום,

מנשק את העור המשיי

ליד הגומה החמודה שבגב.

אחרי שקמתי מן המיטה בזהירות,

אחרי שסגרתי את החלון הרחב,

אני, בשקט ככל שאפשר,

מעיר את בני הקטן.

איתו חוזה רציני מכול

כבר מימים רחוקים נכרת,

שרק הוא זכאי

להעיר בבוקר את אמא.

בזחילה, כאילו פפואנים,

נסוגים לאחור למשמע רעש,

אני והוא סוללים מסלול

מתחת לשולחן, מאחורי הכורסה, מתחת למיטה.

אבל לבסוף אנחנו מאחורי המיטה הקטנה,

והנה, מורם בידי האב,

בכפו הזעירה

הוא נוגע לך בפנים.

ואת כבר מזמן התעוררת,

אבל, כדי לא לקלקל את המשחק,

התמתחת במתיקות במיטה,

כאילו בחצי־שינה קלה.

אבל אין כוח להתאפק:

« אמ!» - תפסה בפה את היד הקטנה,

והנה גם הבן וגם האם צוחקים,

מקפיצים את המיטה במהופך.

והשמש מביטה, מה הם האנשים האלה

שצוחקים שלושתם ליד החלון?...

ובכן, יקירתי, « מה שיהיה»,

כשיתמלאו הזמנים. -

השנה החדשהאל התוכן