יוריק
ל.ג-ן.
/ «נטשה» /
ידיים קטנות נוגעות לי בצוואר:
נגיעות עדינות, קלות כמו חלומות.
איני מעזה לנשק את הידיים הקטנות.
יוריק! בני האהוב שטרם נולד!
עוד לא מאוחר לי, עוד אספיק.
רק עשרים ושתיים, ורק מן האביב הזה.
אך משום מה נוגעות בצוואר
ידיים קטנות, עדינות כמו חלומות.
סריוז׳ה שלי חכם, טוב ויפה,
הוא אוהב אותי כל כך, אני נחוצה לו…
רק שזה לא מובן ולא צודק:
למה מאהב, למה לא בעל?
לפעמים איננו שבוע שלם,-
חרדה בנפש. קנאה ותוגה.
למה עליי, על מיטה ריקה,
לחפש בלילה בלי מנוח את אהובי?
האם באמת אין לי זכות לאושר?
האם יש לי זכות רק לחלומות?
חלומות שבהם נוגע בעדינות בצווארי,
יוריק, אהובי, הבן שטרם נולד.
1941